הגדה של פסח, פרנקפורט 1891


באוסף הספריה שלנו ישנה הגדה של פסח שהודפסה בפרנקפורט בשנת 1891.

ההגדה התגלגלה לספריה במהלך השנים ביחד עם אוספים פרטיים של תושבי נהריה. הצאצאים שביקשו להיפטר מהאוצר, כנראה שלא ייחסו חשיבות לנכס המשפחתי.

בעיניי, להגדה של פסח שעוברת במשפחה יש ערך. ההגדה מספרת את קורות עם ישראל אבל היא יכולה גם לספר סיפור נוסף – בתוכה מסתתר גם הסיפור המשפחתי.
אחת לשנה מוציאים את ההגדה ממקומה וקוראים את סיפור יציאת מצרים. כשיש בה איורים הילדים אוהבים להתבונן בהם, משה בתיבה, פירמידות, ים סוף..

צילמתי מספר תמונות של האגדה כדי לשים בהודעה לחג באתר הספריה.

           

______________________________________________________________
ההגדה ישנה, דפיה מצהיבים והיא כמעט מתפוררת.
מנסה לדמיין מה עבר על אותה הגדה מאז הודפסה לפני 119 שנים, בגרמניה של סוף המאה ה-19.

וכשאני מחזיקה את ההגדה עולות בי מחשבות~

מתי הגיעה ההגדה לנהריה? באיזה דרך?
סביב איזה שולחנות קראו בה? (ליד איזה מאכלים…)
כמה ידיים היא עברה?
מי הילדים שהתבוננו באיורים האלה?
האם קראו בה בעברית או בגרמנית?

כמה סיפורים מרתקים יכולים להיות להגדה הקטנה והדקיקה הזו…

ואולי בכנס הבא התיק האדום יוחלף בקינדל

כנס מולטידע הסתיים היום, במהלך שלושת הימים האחרונים שמעתי הרצאות מעניינות ונפגשתי עם עמיתים מספריות שונות.

גלית בן-ישראל בהרצאה שלה שעסקה בנושא-בין גלובלי ללוקאלי, המליצה לספרניות להיות בלוגריות! (אז, חזרתי לכתוב אחרי הפסקה ארוכה)

מאחר ויש בכנס מושבים מקבילים, עברתי לשמוע חצי מהסדנא של שירית בן-ישראל. במהלך ההרצאה שירית עם חולצה שבחזיתה כתוב: מי שלא משווקת שובקת, שאלה מי ביקר בספריית נהריה, אף אחד מתוך הקהל הרב שנכח בסדנא לא הרים את היד . שירית סיפרה (ושיווקה) על הספריה ותיארה בפרוטרוט שמשייה שראתה בספריה שלנו (שמשייה הדומה לשמשייה שנמצאת אצלנו חיכתה במרכז החדר מתחילת ההרצאה).

במסגרת לימודית שאני משתתפת בה דנו בפורום של אחד הקורסים על האדם כיצור חברתי. מיד עלתה במוחי המחשבה מה הייתי מפיקה מהכנס לולא התחברתי לאנשים? אם אעשה רשימה של דברים שהרווחתי משיחות עם אחרים אגלה כי למדתי גם בין הרצאה להרצאה.
בין הדברים החשובים בכנסים הללו חשובה בעיניי ההזדמנות להכיר עמיתים וללמוד על הנעשה בספריות האחרות (ספריה ביישוב חרדי, ספריות ביישובים ערביים), לפגוש חברים מהעבר ובמיוחד לשמוע שוב את המרצים שאצלם למדתי.

מרצה (שעוסקת בשיווק) אמרה שהקוראים הם לקוחות ולא המילה הזו- משתמשים, מרצה אחר (מהאקדמיה) במושב אחר אמר שמוזר לו שמכנים את הקוראים לקוחות, מרצה אחרת (מספריה מיוחדת) אמרה שהקוראים שלהם הם שותפים…אז מי אלה האנשים שבאים לספריה?

שמעתי חלק גדול מההרצאות שעסקו בספריה ללא נייר ובגורלו של הספר בעידן הדיגיטלי.  על הספריות ששטחן מצטמצם ועל יותר ויותר מידע שעובר לפורמט הדיגיטלי, ושוב נשאלות השאלות על גורלו של הספר.

ריקי גרינברג דיברה על הקינדל וראינו שיש גם בייביקינדל. הבייבי נראה כמו עוד צעצוע מדליק ואני בטוחה שיהיו לו קונים נלהבים.

נירה הראל חשפה את אתר דףדף החדש החוגג יום הולדת 10 . הראל גם חשפה את ספרה החדש שנושאו מקסים ומרגש.

אבירמה גולן דיברה על הספריה כהיכל הספר ועל מקומם של הספרנים בהכוונה של הקוראים הצעירים לספרות.
במהלך הכנס בין השורות ובין ההרצאות עלה הנושא של המכנה המשותף הנמוך, על גורלו של השידור הציבורי, על גורלה של השפה,  אולי "אין טוב או רע" אך מרוב ספרים לא רואים את הספרות.

ינץ לוי שזכה בפרס הספריות סיפר על דרכי כתיבתו ועל הקשר שלו עם ילדים במפגשים ובאתר שעוסק בעלילותיו של הדוד אריה. מקסים!

קיבלנו חשיפה לאתר מועדון תרבות והסברים על אופן הזמנת אירוע, לי זה הזכיר את העבודה בעבר עם אומנות לעם.

הכל נעשה היום במהירות ואין מספיק פיקוח על האיכות. אין מספיק הקפדה על התרגום, אין השקעה בעריכה לשונית והתוצר הסופי שמגיע לידי הקוראים הוא לא פעם קלוקל וירוד באיכותו. גם היום כמו בעבר מי שמביא את הספרים להמונים אלה סוחרי הספרים.
שוב ושוב הוזכרו המבצעים של "ארבע במאה" ,"אחד פלוס שניים מתנה" והסופר שנשאר עם שקל 1 לספר.
יש הרבה כותבים, הכתיבה במחשב הביאה לכך שקל יותר לכתוב ויש פריחה בלימודי כתיבה יוצרת.

הרבה חומר פרסומי ומידע בנייר חולק בכנס. בשל משקלם של החומרים נאלצנו לוותר על חלק גדול מהדפים והמתנות. בכנסים וימי עיון האחרונים נחשפנו לספרים האלקטרוניים, אני בטוחה שלא רחוק היום שבו את כל המידע נוכל לקבל ישירות לתוך הספר האלקטרוני…

כלי עבודה מומלץ

כשהראו לי לפני כשנתיים מה אפשר לעשות עם ה Microsoft Office Publisher , לא ממש התייחסתי (אז אפשר להכין כרטיסי ביקור, טוב…)

להמשיך לקרוא

תראו מה עשינו בקיץ האחרון

החופש הגדול הסתיים ואיתו גם תוכנית הקיץ שלנו "חופש גדול בספריה- קוראים ומרוויחים!"  פרויקט ייחודי המשלב קריאה בשעות הפנאי ופעילויות חווייתיות בספריה.

היום חגגנו את מסיבת הסיום, תחושה נפלאה על השגת היעדים. היעדים שלנו ( לעודד את הילדים הצעירים לסגל הרגלי קריאה, להביא למיצוי יעיל של שעות הפנאי וליצור הרגלים של ביקורים בספריה העירונית) ושל הילדים (עמידה ביעדים שבלוח המשחק).

עם גיבוש הרעיון הוגדרו הצרכים למימוש התוכנית כשהמטרה הראשונית היא גיוס כ"א מתאים. בשלב שהבנתי כי יש כ"א מושלם לעניין הכל כבר היה פתוח.

פרסום במקומוניםהפרסום במקומונים עשה את שלו די מהר, דבר שאילץ אותנו להגביל את מספר המשתתפים (יש לקחת בחשבון את החללים לפעילות, שעות ההדרכה של מיקה ואורית ו…הפרסים)

ביום הראשון לפעילות כל משתתף הציב לעצמו את היעדים בלוח המשחק. כיאה לחופש, בכללי המשחק הזה יש הרבה חופש וכמעט ואין חובה, מלבד ההתחייבות של כל משתתף ליעד שקבע לעצמו.

השחקנים במשחק הזה לא חוייבו להשתתף בכל פעילות. כל אחד קרא בקצב שלו, כל אחד החליט מה יקרא וכמה יקרא, אף אחד לא החליט בשבילו.


כסף זהב ומה שביניהםגם בסעיף של הפרסים בתחנות שבלוח המשחק יש מצב בחירה: עם בונוס (זהב) בלי בונוס (כסף).

________________________________________________________________________

לוח המשחק התוכנית לעידוד הקריאה נקראת: "משחק". כולם השתמשו במילה הזו, במיוחד הילדים. לפני מספר ימים ראיינתי ילדה שאמרה: "מה שמושך אותי בפעילות זה העניין שמדובר במשחק וגם זה כיף שיש פרסים במשחק הזה".

באמצעות המשחק גרמנו לילדים בעיצומה של חופשת הקיץ לבצע משימות. קיבלנו משימות מושקעות ויצירתיות, משימות שבוצעו בהתלהבות בבית והובאו לספריה בגאווה, משימות שהן מעבר למה שביקשנו (עבודה בפלסטלינה, בבד, צביעה על שקף ועוד).

במהלך החופש שמעתי הרבה את צמד המילים "בשנה הבאה", אמרו את זה מי שפיספסו את ההרשמה ואמרו את זה בעיקר האחים הצעירים של המשתתפים. אמרו את זה גם מיקה ואורית הסטודנטיות ואמרתי גם אני. בתוכניות 2010 הכנסתי את תוכנית הקיץ. אין ספק, מדובר בתוכנית פיילוט שתהפוך למסורת!

 

המשאב האנושי- הגורם החשוב ביותר

כשהתחלתי לתכנן את תוכנית הקיץ, היה לי ברור שעם התנאים העומדים לרשותי לא אוכל להוציא את התוכנית לפועל. עם כל היצירתיות והרצון הטוב, כל עוד אין לי כ"א מתאים להפעלה לא יהיה כל סיכוי לממש את הרעיון.

הצטרכתי לפעול במהירות ולחשוב כיצד אוכל לגייס כ"א איכותי שיתאים לתוכנית, מבלי לתקצב ולחשב עלויות. תחילה פניתי לשני גורמים בעירייה, התשובות שקיבלתי לא היו מספקות ומיידיות כפי שרציתי. היה עליי לחשוב קדימה ובמהירות מה עושים.

ידעתי מה הכיוון ומה הצורך שלי לתוכנית. לשמחתי ולמזלי, פגשתי את אורית ומיקה שתי סטודנטיות לחינוך ממכללת גורדון שבחיפה. הן הגיעו לספריה כשהן מלוות את אחד הגנים במסגרת עבודת הסטאז' שלהן. אחרי החלפת מספר משפטים מהירים בינינו הבנתי מהן שיש מצב לפתרון, נמצא פתרון מעולה שלא יכול להיות טוב ממנו!

פניתי לשחף (שידבר עם הדיקנית…) ומשם הדרך היתה מהירה. אורית ומיקה תורמות את תרומתן לקהילה במסגרת פרויקט מחול"ה, מבחינתי זה אומר: ליווי והדרכה פעמיים-שלוש בשבוע במהלך החופש הגדול של הפרוייקט לעידוד הקריאה "קוראים ומרוויחים".

מידי יום, מאז תחילת התוכנית אני מלאת התפעלות מהרצינות ומהמקצועיות שלהן. הן מהוות חלק משמעותי בפעילות ובתכנים כמובן. אני מקבלת מהן באי-מייל במהלך השבוע הצעות, רעיונות ולו"ז לקראת המפגש הקרוב ומשובים לגבי הפעילות האחרונה. ההכשרה שהן מקבלות במכללה היא מאוד טובה ונראה שיש להן בסיס טוב לתכנון והגשה של חומרים לילדים, כל זה בא לידי ביטוי בפעילויות.

הן משוחחות עם הילדים על הקריאה ועל החופש בכלל, מעניקות להם תשומת לב ויחס חם והילדים מצידם מחזירים אהבה ושמחים לקראת הפגישה איתן.

כל הודעה מהן מקפיצה אותי בהתרגשות מהשולחן וגורמת לי לרצות לרוץ ולספר עליהן בהתלהבות לאחרים.

הן תהיינה מורות נהדרות, אין כל ספק! הלוואי ויהיו להן תלמידים נהדרים כמו הילדים המשתתפים בתוכנית. ילדים הבאים מתוך רצון, עם חיוך על הפנים, עובדים בנעימות תוך כדי שיתוף ועם אהבה גדולה למורה… 

בעוד כעשרה ימים תתקיים מסיבת הסיום לתוכנית הקיץ שלנו. תוכנית פיילוט ייחודית שעפ"י התגובות תהפוך כפי הנראה למסורת אצלנו. עתה, כל שנותר הוא ליצור שת"פ מתמשך עם מוסדות אקדמאיים המעודדים את הסטודנטים שלהם לקחת חלק בפעילות למען הקהילה.

המלצה שלי– הכי כדאי לגייס "פרחי הוראה"!

היתרונות שבמינוי

לקראת שנת הפעילות הקרובה החלטתי לשווק מינוי לתיאטרון סיפור.
מזה למעלה משנה מתקיימות בספריה פעילויות של שעות סיפור כפי שנהוג בספריות אחרות כדבר שבשגרה.

מתוך הלקחים שנלמדו במהלך עשרות המפגשים שנעשו בספריה, המסקנה שהגעתי אליה היתה כי שיווק של מינוי יהיה הפיתרון הנכון ביותר:

* תתגבש קבוצה סגורה של ילדים והורים אשר יפגשו באופן קבוע מידי חודש בספריה.
* במעמד של מנוי יש משהו יוקרתי.
* אין צורך בשיווק מידי חודש (לעיתים המחיר לפרסום חד-פעמי במקומון אחד הוא בעלות של חצי ממחיר הפעילות עצמה)
* אין צורך במכירת כרטיסים מידי חודש – גוזל זמן יקר של ספרנים (אין בספריה קופאית…)
* גיל הילדים נבדק עם רכישת המינוי ואין סיכוי שנופתע לגלות כי מכרנו כרטיס לילד שטרם מלאו לו שנתיים.
* עבדתי פעם אחת על המינוי, לא 10 פעמים. חוסך זמן ואנרגיה.
* פרסום במהלך חודש אוגוסט של מינוי מסודר עם תאריכים ופירוט המפגשים במקומונים ובאתר הספריה, מקנה למינוי מקצועיות ורצינות שאותם חשוב היה לי להציג.
* אני מצפה לפעילות רגועה ונעימה ללא המאבקים והאיומים להם זכיתי מידי כל פעילות…

עכשיו לא נותר אלא להחזיק אצבעות שאכן יהיה זה מינוי10!

השחקנים הגדולים של לוח המשחק

"לא הספקתי להרשם לקוראים ומרוויחים ואני משועמם אחר הצהרים ורוצה להגיע בבקשה להצגה"
______________________________________________________________
זה אי מייל שקיבלתי הבוקר…איך מסרבים לבקשה כזו של ילד?
____________________________________________________________________
לפני פחות משבועיים חילקנו את לוח המשחק, אז גם סגרנו את ההרשמה לפעילות. (סגרנו, באמת. לא קיבלנו יותר). הגבלנו את מספר המשתתפים מהרבה סיבות. יצרנו קבוצה סגורה של ילדים אשר החלו בתהליך מהצעדים הראשונים.

המשתתפים עוברים שלב אחר שלב במגוון הפעילויות המוצעות להם, לומדים להכיר זה את זה ואת הצוות שעובד איתם ובעיקר חווים חוויה נעימה בספריה במהלך חופשת הקיץ.

על המסך הנמצא בכניסה לספריה פועלת מצגת עם תמונות מהפעילות האחרונה, היום עידכנתי במצגת מס' 2.

הילדים בוהים בתמונות המתחלפות, מחפשים את עצמם, מספרים לאחרים מה פשר הצמר ומה עשו עם העיתון…

_______________________________________________________________
                                תמונות מהפעילות      img_1552.jpg

___________________________________________________________________

הם נכנסים עם חיוך ענק לספריה, מחזיקים ביד את לוח המשחק ומראים כמה עמדו ביעדים שהגדירו. רוב הילדים לא מוותרים לעצמם, קופסת הכסף נשארת רוב הזמן מיותמת, את קופסת הזהב הם פוקדים יותר. הם עומדים במשימות הבונוס ובספריה נערמות העבודות המושקעות והיפות שביצעו.

 פרסים של זהב             משימות הבונוס  

 _________________________________________________________________

אחד ההרגלים שהצלחנו להטמיע בעקבות הפעילות, זה שימוש באתר הספריה. המשתתפים מתעדכנים דרך האתר ויוצרים איתנו קשר באמצעותו. כבר בשעות המוקדמות של הבוקר ניתן לראות כי יש כניסות רבות מהרגיל, לפי הפניות והתגובות שמתקבלות נראה כי השימוש באתר עלה בימים האחרונים.