שיווק אגרסיבי

שוב קיבלתי היום שיחת טלפון מהוצאת ספרים המשווקת לספריות באמצעות הטלפון. דקות ארוכות החזיקה אותי הגברת מהצד השני של הקו וניסתה לשכנע אותי שארכוש אצלם ספר שלא נמכר בחנויות, עבורי מדובר בבזבוז זמן יקר.

כמה דקות אחרי, קיבלתי שיחה מחברה מנהלת ספריה אשר ביקשה לקבל המלצות על הצגה מסויימת. באותה נשימה היא מספרת שהשחקן מתיש אותה בשיחות טלפון כדי שתיקח אותו. היא החליטה לעשות סבב ספריות לשם קבלת המלצות.

בשיחה שהיתה לי עם מנהלת של אחת מסוכנויות הספרים, עצרתי אותה פעמיים ואמרתי לה שזה לא בסדר שהיא מתחקרת אותי לגבי הספקים האחרים.

שיחות טלפון חוזרות, הצפה של מיילים והגעה פיזית עד לספריה, גובלים לדעתי בהצקה ומטרד. סוג כזה של שיווק רק גורם לי לדחות את המשווק.

אני מנסה לחשוב על מקרים מהעבר, מה גרם לי להתחבר לספקים מסוימים מלבד זה שהמוצר שלהם התאים לנו (יתרונות המוצר, איכות הפעילות ועוד).

בראש ובראשונה האדם, מי שעמד מאחורי המוצר. לא היתה דחיפה של מוצר בכוח ולא היה ניסיון להתיש אותי בשיחות ארוכות. שחקנים/שחקניות שהאמינו באיכויות שלהם, ידעו לשווק עצמם בדרכם המיוחדת ולא היו זקוקים לשיווק אגרסיבי.
מי שעבדתי מולו השקיע זמן והיה רציני במתן הצעות מחיר, הסכים להיענות שוב ולתת הצעה גם אם לא זכה בפעם קודמת. בעיקר, גילה סבלנות ולא זילזל או השמיץ אם רכישה התעכבה (זה השתלם בסופו של דבר).

החזרתי בעבר ספרים למי ששלח מבלי לשאול.
אמרתי לסוכן לא לספק לי מה שלא ביקשתי.
אמנים טובים יקבלו פידבקים מהקהל וממני ויוזמנו שוב. הפחות טובים לא.

אז יגידו לי שצריך להיות אסרטיביים ויש לדעת איך לסרב למשווקים.
עם ספרים ומוצרים אחרים זה לא קשה. עם שחקנים זה קצת יותר מורכב.
לא כ"כ נעים להגיד לשחקן שהקהל לא התלהב במיוחד מהמופע שלו או שלא מתאים לנו לעבוד איתו בעתיד.

מבינה שכל אחד דואג לפרנסתו, להצלחה בתחום שלו, לשיווק המוצר שלו לכמה שיותר לקוחות.
גם אני.