חג בספריה

הערב, יום לפני חג השבועות-חג מתן תורה, חנכנו בהתרגשות גדולה את הספריה התורנית. משהו באוויר גרם לנו להרגיש שיום חג היום בספריה.

בנוכחות מכובדים יקרים נפתחה בשעה טובה הספריה. הספריה עשירה באוסף ספרים נאה ומצויידת בכלים כגון: פרויקט השו"ת ואוצר החכמה.

האוסף המיוחד הכלול בספריה זו מצריך חשיבה רבה. התחושה שלי היא שבניית ספריה תורנית זה החלק המורכב בספריה הציבורית. בניית האוסף, תכנים, מחברים, הקהל ועוד הרבה דברים שיש לקחת בחשבון.

ההשקעה גדולה, זה השתלם בסופו של דבר!

חג שמח!


דור העתק-הדבק

כש Avital 85 דיברה על התסכול שהיא חשה נוכח תופעת העתק-הדבק אצל תלמידים, הבנתי אותה. המעשה שהיא עשתה ראוי להערצה, האם התלמיד הפנים את מה שלמד בספריה ויישם זאת במשימה הבאה? כמה תלמידים היא תצליח להנחות באמצעים העומדים לרשותה?

הכנת עבודות ברגע זו תופעה מוכרת ושכיחה. כבר בכיתות הנמוכות התלמידים יודעים שעבודות מכינים באינטרנט. ' דור העתק-הדבק' שלא תמיד ניחן באוריינות מחשב (גם להעתיק צריך לדעת…) מצליח לשרוד ואף לקבל ציונים יפים על העבודות הללו.

כתבתי על חדר עיון ועל הנטייה של תלמידים להשתמש פחות בספרים, השינוי חייב לבוא מביה"ס.  אומנם, יותר ויותר מורים נותנים משימות עם שאלות מנחות ולא 'סיכום' ומבקשים עבודה שיש בה גם רשימה ביב' של ספרים.
אני בעד השימוש בטכנולוגיה, האנצ' ברשת מעודכת מזו בנייר. הרשת עצמה מאפשרת לספריה להתרחב מעבר לשטחה האמיתי (ספריה ללא קירות).

רעיון מעניין שפורסם אתמול: דר' א. עידן שואל מה רע ב'העתק' – 'הדבק'?

קטע מתוך: "ארתור" המתאר כיצד תלמידים שונים מכינים עבודות, ומסביר יפה את המשמעות של גניבה ספרותית ולמה כדאי להכין עבודה שהיא כולה שלך.

 המשך…

ספרנו-ספירה1 מפגש בעולם האמיתי

איזה זריזים החבר'ה האלה, אני גוררת את עצמי למחשב וברור לי שיש מי שהגיע למקלדת לפניי. ולא סתם הגיע, יש הודעות באי מייל, עידכונים בפייסבוק ובפליקר, תיכף בטח יבואו הפוסטים.
 
אתמול השתתפתי בכנס ספרנו-ספירה1. המפגש התקיים בכוכב יאיר בביתו של המורה יגאל חמיש.
זה היה קצר, הסתיים מהר. התחושה שלי היא שלא הספקנו להגיד ולשמוע, ללמוד ולשאול משאיר טעם של עוד. הכנס היה מאוד צמוד לתוכנית שנקבעה, משחק היכרות בעזרת פקעת צמר המדמה את הרשת, עלייה לעמדת המוצב וכמובן אוכל.

עבורי, מפגש שכזה הוא מאוד מעניין, מסקרן אפילו. כיף לפגוש את האנשים שמאחורי הכינויים בבלוגים שאני קוראת, מעטים הכרתי קודם. היום אני מכירה יותר, יודעת במי מדובר ונוספו לי חברים חדשים.

תובנה שלי בקשר לבלוגוספירה- כבר בימים הראשונים בהם התחלתי לכתוב בבלוג, הבנתי שבבלוגים אנחנו מקשיבים (קוראים) ומדברים (מגיבים) עם אנשים שהמציאות לא היתה מפגישה בינינו או משהו בטבע שלנו כבני אדם היה מונע מאיתנו את הדו-שיח. הבלוג מסיר את כל המחיצות, חשוב מה כתוב בבלוג והאם אני מוצאת עניין בתוכן שבו.

תודה רבה לרחלי וליגאל על האירוח הנפלא, על ההשקעה בפרטי פרטים ועל הסיור המעניין בעמדת המוצב ובכוכב יאיר בכלל!

——–

אנחנו המשתתפים מהצפון הרחוק, אילנה, אריאל ואני, עברנו חוויה נעימה ומשעשעת של נסיעה בדרך יפה בבוקר יום שישי. האמת, היינו ארבעה בנסיעה הארוכה. היה לנו ליווי בדרך, קיבלנו הנחייה מתי לפנות וכמה זמן יארך קטע הדרך שלפנינו. כשאספנו את אריאל הוא הפנה את תשומת ליבנו שהיום, יום שישי 15/5 לא כדאי לנסוע בנתיב המסוים שהגדרתי מראש.
ביצענו שינוי בנתיב מבלי שאמרנו 'לו', בתחילה הוא התעקש שנחזור ב'פניה חדה שמאלה', לא תמיד הקשבנו לו אבל, נראה שיש עוד חפיץ שחלקנו הולכים להיות תלויים בו. 

חממת כתיבה

הערב התקיים אצלנו מפגש ראשון של 'חממת כתיבה' עם הסופרת שרה שילה. לסדנא הגיעו מגוון של אנשים, מתחומים שונים ועם רמות שונות של כישורי כתיבה. המשותף לכולם זה הרצון לכתוב, לעלות על כתב סיפורים, לכתוב מחוץ למגירה, להשמיע.

התבוננתי באנשים והקשבתי לדברים שכתבו וכמובן, כל הזמן עבר לי בראש עניין הבלוגוספירה.
אין סיכוי, לא נראה לי שמישהו מהם ירצה לכתוב בלוג.
חלק מהמשתתפים חולמים על ספר, על כתיבה שתתפרסם בפורמט של נייר.

התרגיל שנתנה המנחה איפשר לנו כעבור מספר דקות להקשיב לקטעים יפים ומרגשים. לא מתייחסים כרגע לטעויות בכתיבה, אין 'נכון' או 'לא נכון' ואין מדובר בקורס אוניברסיטאי בחוג לספרות.

מה שצריך זה פשוט לכתוב.
אם בבלוג ההתייחסות מהקוראים היא לתוכן הפוסט, כאן יש משוב מהקבוצה על סגנון הכתיבה ועל היצירה. החברים שומעים את הכותב קורא את מה שכתב. גם לניגון שבקול יש חלק משמעותי בהבנה של הטקסט בקרב המקשיבים.

בין אם מדובר בנייר ובין אם מדובר בכתיבה אינטרנטית, גם לתהליך וגם למוצר הסופי יש חשיבות.

אני חושבת בלוג אבל, יש עוד דרכים לכתוב מחוץ למגירה.

מקום לימודים מועדף: ברשת

כשהקורס בוטל ידעתי שלא אוותר על ההזדמנות ללמוד את הנושא גם אם אצטרך להתאמץ. 

נרשמתי לקורס "מיתוג ספריות" במרכז ההדרכה לספריות. מהיום הראשון נעדרתי. היום הבנתי שאצטרך לוותר על עוד אחד. (בשל ענייני ספריה [חשובים עד מאוד] כמובן)
לא אוהבת את זה, לא אוהבת להפסיד שיעורים. מעולם לא הייתי מאלה שהעדיפו לשבת על הדשא או בקפיטריה ולפני הבחינה מצלמים מחברת.

 קיבלתי עידכון לגבי הקורס, חברה כתבה לי היום: "ההשתלמות החלה בצורה מושכת ומעניינת, אני מאוד שמחה שנרשמתי".

כולי קנאה, החמצתי שיעור ראשון, מצפה מאוד להתחיל את הקורס. בפרטי הקורס מדובר על בנייה ותוצרים. נושאי הקורס הם בדיוק הכלים שאני זקוקה להם כעת.

 בשאלון שהעביר מרכז ההדרכה לפני כשבוע, בשאלה 'מקום קיום ההשתלמות המועדף עליך', הוספתי בקשה בסעיף 'אחר'. ציינתי שם שאשמח לקחת חלק בקורסים מקוונים.

לו הקורס היה מקוון, לא הייתי מפסידה את השיעור. לקורס מקוון יש יתרונות רבים, חוסך זמן וכסף.

ואולי גם אפשר לשלב?  נניח, על כל שלושה שיעורים מקוונים יהיה מפגש פרונטלי?

לא לכולם מתאים סגנון לימודים כזה, לחלקנו זה מתאים מאוד. אני תוהה אם היו שאלונים נוספים שבהם היו מי שהוסיפו אופציה כזו ב'אחר'…