כלי עבודה מומלץ

כשהראו לי לפני כשנתיים מה אפשר לעשות עם ה Microsoft Office Publisher , לא ממש התייחסתי (אז אפשר להכין כרטיסי ביקור, טוב…)

להמשיך לקרוא

יובל

50 שנה (לפחות) עברו מאז התמקמה הספריה במשכנה הקודם עד היום, הימים בהם משלימים את המבנה הנוכחי.

במהלך החודשים הקרובים הספריה שלנו תלך ותגדל. נפתח אגפים ושירותים חדשים ונרחיב פעילויות לרווחת הקהל.
 
בדף הראשון בספר האורחים מלפני למעלה מחמישים שנה, יש פירוט לגבי תחנותיה של הספריה לאורך השנים. שנת 1959, השנה בה מסתיים הספר היתה גם התחנה האחרונה שלפני הנוכחית.

libdate.jpgהתחנה הראשונה היתה במגדל המים. שתי התחנות הבאות היו בבית ובצריף בסביבת הגעתון.


 

 

ב- 31/12/76 עם ציון 30 שנה להיווסדה של הספריה נאמרו הדברים הבאים:

 הספריה בצריף   

"…הספריה עצמה, תחילתה היתה בצריף די קטן וקצת מתמוטט, שכלל חדר חיצוני שבו נמצא ארון ישן שבו שמרו ניירות…שולחן העבודה היה ארגז גדול ובלתי מהוקצע וארגז קטן יותר ששימש מקום ישיבה". (גב' שטיל, ספרנית)

"אנשי נהריה עם כל שהיו טרודים בחיי יום-יום, עם כל דאגתם לביסוסם החמרי, ידעו להעריך גם את הצד התרבותי שבחיי החברה וידעו שהדאגה החמרית והרוחנית חייבים להיות משולבים זה בזה. בין שאר הפעולות התרבותיות שהטילו על עצמם, תפס מקום מכובד הרעיון של הקמתה של ספריה ציבורית, ובעניין זה הקדימו הרבה יישובים דומים בארץ".

"…יש לקוות שיבוא היום והספרנים יזכו במבנה מיוחד, נאה בצורתו ומרווח בשטחו ויוכלו למלאו בתוכן רב-גוני, יוכלו להוסיף שירותים נוספים, שבסופו של דבר היו מביאים ברכה רבה לכלל ציבור האוכלוסייה".
(מ.צ. ברקאי- חבר המועצה הציבורית לספריות הציבוריות ויו"ר הוועדה לתכנון ופיתוח)

"חשיבותה של הספריה שלנו בעיני היא לא רק בכך שהיא משמשת מקום אליו באים לשאול ספרי קריאה וספרי לימוד או לשאוב תרבות, אלא בראש ובראשונה היא מהווה גשר לצמצום הפער החברתי בין שכבות אוכלוסיה שונות. הספרניות עוזרות ומייעצות גם בדברים שאינם קשורים לספריה. המומנט האנושי חשוב לא פחות מספרים".

"…למרות הצוות המצומצם והתקציב הבלתי מספיק וחוסר מקום, אנו מקיימות פעולות השלמה רבות לילדים ולנוער. יש לנו חוג דרמטי וחוג לספרות ילדים, הרצאות בנושאים שונים, שיקופיות, חידונים, סרטים, פגישות עם סופרים ו'שעת סיפור' שבועיות…בספריה מבקרות כתות עם מוריהן, ומקבלות הסבר והדרכה איך להשתמש בספרי יעץ שונים".
(גב' ר. סגל, מנהלת הספריה)  


                                                                          הספריה העירונית רחוב הרצל 61                      הספריה ברחוב הרצל 61

 

 

 

אלה מקצת הדברים שנאמרו על ספריית נהריה ואשר מעידים על פעילותה עוד לפני עשרות שנים.
ועכשיו, האתגר הוא לחזור לאותו מעמד ולהתאים את התכנים לעידן הנוכחי.

 

***

כך זה נראה, רגע לפני השלמת המבנה:

לימודים

בצד ימין ברשימת האתרים שהמלצתי עליהם שמתי קישור לאתר אוטודידקט.
כשחשבתי איזה אתרים חשוב לי לשים ב'קישורים שלי', הראשון שהעלתי היה אתר זה.

לא זכור לי איך גיליתי את האתר, מה שבטוח סיפרתי עליו להרבה חברים.
מצאתי דרכו אתרי לימוד בנושאים שונים שבהם נעזרתי כל פעם כשלמדתי משהו חדש. תחומים לא ספרניים שלמדתי במסגרות מסודרות או באופן עצמאי בשעות הפנאי.

אני מאוד מחזיקה מלימודים פורמליים. עם זאת, לימוד עצמאי מרחיב את הידע ואינו תלוי זמן או מקום.
זה נכון שיש עודף במידע ואין גבולות ללמידה, בצורה כזו אני עלולה ליצור לעיתים עומס מיותר הגורם לבלבול וגוזל זמן. ( בשביל מה בכלל הייתי צריכה לתרגל VB?)

ספרנים/מידענים לומדים כל רגע משהו חדש. העבודה מלווה בקריאה ובלמידה מתמדת.
בכל ראיון יעץ אנחנו לומדים דברים חדשים ומרעננים נושאים שלמדנו בעבר.

כשרציתי ללמוד תחומים שאינם ספרניים טהורים, מצאתי לי דרכים מעניינות ללמוד, ימי שישי ובאמצעות האינטרנט כמובן.

לא תמיד קיבלתי ממקום העבודה אישור יציאה ללימודים. כשלא אישרו, אישרתי לעצמי. אף אחד לא יכול להחליט בשבילי. ויתרתי על דברים מסוימים, לא ויתרתי על הלימודים.

לא תמיד הגעתי למקסימום שאיפשר מסלול הלימוד, לא תמיד סיימתי בזמן ויש נושא שעדיין מונח על שולחני.
לימודים זה כנראה משהו שלא מסתיים אף פעם…

כנס Multiידע 2009 : הספריה במעגלי החברה

ניהול נוכחות מקוונת
"בכלל לא התכוונתי לפתוח בלוג…ומה קרה לי מאז"

בהרצאה שלי אספר את הסיפור שלי כמנהלת ספריה ואיך התחלתי להניע תהליך של שינוי בעצמי. השינוי הוא ביצירת נוכחות מקוונת משמעותית של הספריה ושלי ברשת – וזאת כהמשך ללמידה שלי בקורס שנערך על ידי מרכז ההדרכה לספריות בישראל.

cabin.jpgמזה למעלה משנה אני משמשת כמנהלת הספריה העירונית של נהריה. כבר בימים הראשונים שלי בספריה מצאתי במבנה הישן מסמכים היסטוריים שעמדו לזריקה. אספתי אליי את כל אותם קלסרים מצהיבים ותכננתי איך אני הולכת לשמר את ההיסטוריה של ספריית נהריה.  מבחינתי נמצאה הדרך לשימור, הקורס הראשון שתוכנן להיפתח היה: "הקמת  ארכיון ויזואלי באינטרנט".
(התמונה מימין – הספריה בצריף, סוף שנות ה-40)

ביום הראשון לקורס, הבטיח לנו המרצה מר יגאל חמיש שחיינו עומדים להשתנות. לא האמנו או יותר נכון לא הבנו למה הוא מתכוון. ואכן, כל מי שנדבק בחיידק מודה כי חייו השתנו.

המסמכים ההיסטוריים, הקורס שעמד להיפתח והרצון שלי לעלות את החומרים לרשת שולבו יחדיו.

אם מישהו היה אומר לי לפני 3 חודשים שאני אעמוד כאן ואספר על הבלוג שלי ברשת, לא הייתי מאמינה.
לא הייתי מעלה על הדעת שאני כותבת , מעלה מחשבות ונחשפת חופשי ברשת.

ההתמדה בכתיבה מחייבת. התחייבתי בדף הראשון של הבלוג לכתוב על הרבה נושאים. כנראה שרציתי בכתיבה מהסוג הזה של שיתוף בידע ובניסיון המקצועי. הרעיון של ניהול בלוג מהר מאוד מצא חן בעיניי.

עוד לפני שהיו מספיק פוסטים בבלוג, היו קישורים לבלוג שלי מבלוגים אחרים. זה היה בין יתר הגורמים שדירבנו אותי לכתוב.

שם הבלוג מעיד על זה שבשלב הראשוני של הרישום התכוונתי שזה יהיה כללי של הספריה ולא פרטי שלי. מהר מאוד הבלוג קיבל כיוון של משהו אישי. (הכנסתי את טופס הרישום שלי לספריה, תמונה מ'פינת ספר' בגן, פריט מטיול ואזכורים שונים המשולבים בפוסטים).

nahariya.blogli.co.il

אני כותבת על מה שקורה לי בספריה, על ספריה וספרנות. מסתבר שבכל רגע ביום יש לנו מידע חדש שניתן להפוך לידע ולשתף אחרים. בכל נושא אני משלבת מספר נושאים נוספים, עושה הצלבות ומעלה תמונות מהספריה, תמונות מהעבר ומההווה.

על מה אני כותבת?
דוגמאות:
לאבד מידע – מה קורה כשמאבדים מידע דיגיטלי?
צילום ילדים– אנחנו נוהגים לצלם, כמה מאיתנו מקבלים אישור מההורים לפרסם?
"זה לא בסדר שאת מאפשרת רישום דרך האינטרנט" – פער דיגיטלי
אני מתארת התרחשויות בספריה ואירועים שקורים לי ומעלה בפוסט כדוגמת: שינויים שעוברים על ספריה של היום.

ההיכרות שלי עם הבלוגוספירה פתחה בפניי עולם עצום. הבלוג מהווה עבורי במה לכתיבה, למחשבה ולשיתוף במידע וברעיונות. הבלוג עד כמה שזה נשמע מוזר, מקנה ביטחון ותחושה שאני נשמעת/מדברת בעולם מקביל.

השלבים הראשונים של הכתיבה בבלוג היו סוג של התנסות, לא ידעתי לאן זה יוביל אותי. לרגע לא חשבתי שאעלה מחשבות שלי לרשת, מדובר בחשיפה גדולה מבחינתי.
אני כותבת, דבר שלא עשיתי בעבר (זה בהחלט שונה מכתיבת תוכניות או מכתבים רשמיים).

חיי השתנו עם הכתיבה בבלוג. צורת החשיבה שלי השתנתה ואני מרגישה שבמהלך היום אני ערנית לסובב אותי ו"חושבת בלוג". "מתרגמת" את היום יום לאיך זה ייראה בפוסט, אני כותבת טיוטא ונותנת לה "להתבשל" כמה ימים עד לרגע שאני שלמה עם הלחיצה על כפתור "פרסם".

אני חיה את הכתיבה בבלוג, נוסף לי תחביב חדש המצריך השקעה ולמידה. תחביב חדש שאני מאוד אוהבת, אוהבת את המחשבה שהצטרפתי לקבוצה גדולה של אנשים המנהלים נוכחות מקוונת.
 
מבחינה מקצועית- מרגישה שזה שאני מעלה את הדברים לרשת ומדברת בקול, זה מחייב מאוד. המחשבות שלי מתפרסמות ונמצאות ברשת,  זה גם נותן ערך מוסף לתפקידי כמנהלת ספריה עירונית.

 spy22.jpgקוראים אותי?
חשוב לי לדעת האם קוראים את הדברים שעליהם אני כותבת. נרשמתי באתר הנותן אפשרות לראות מי ביקר בבלוג? למה? איך הגיע וכמה זמן בילה בבלוג?

day.jpg

הדבר דומה בעיניי למחברים, בעיקר סופרים של ספר אחד שבאו לספריה ובדקו בתאריכי ההחזרה של הספר כמה קראו אותם ובאיזה תדירות יצא הספר מהספריה?

 

מה הלאה?
אני כותבת בבלוג! נכון לעכשיו אני מרגישה שחשוב לי להמשיך בכתיבה. הספריה מייצרת שפע של חומרים לכתיבה בכל רגע. ובכלל, ספריה זה מקום מעולה לסיפורים!

יש נושאים שלא אכתוב עליהם.

עידוד הכתיבה!

אנחנו מעודדים קריאה, מה על עידוד הכתיבה?
כתיבה היא אחת הצורות הגבוהות של למידה.
בכתיבה יש יצירה, הכתיבה מאלצת לקרוא.  לא תמיד הכתיבה קלה. אני חוששת אם שמרתי על כללי הכתיבה, יש צורך באיסוף מידע (אין לנו מושג לגבי הידע של הקורא) וקיים לא פעם "מחסום כתיבה".

לנו הספרנים יש ידע וניסיון. בכל רגע מתרחשים אירועים בספריה, יש מקום לשיתוף וללמידה.
מדובר בפורמט מצוין לעלות דעות ומחשבות, לשתף בידע וליצור דיון מעמיק ופורה בין עמיתים למקצוע ואחרים.

לא צריך לדעת לבנות אתרים או להבין מאוד בטכנולוגיה.
כתיבה בבלוג פותחת צוהר לעולם חדש ומלהיב. תוך כדי כתיבת הבלוג לומדים: ניהול אתר, כלים חדשים כמו עיבוד תמונה, ניהול תגובות, יצירת קישורים, הכנסת תוספות כמו לוח שנה, ענן נושאים (תארנים לבלוג), RSS והכי חשוב- כותבים!

מי רוצה להצטרף?    

                            בלוגלי דף הבית

"נ.ב התחפשתי לספריה ניידת"

roni7.JPGכספרנים בספריה הציבורית נוצרים לא פעם קשרים מיוחדים בינינו לבין הקוראים בספריה, קשרים טובים נרקמים בעיקר עם הקוראים הצעירים.
רגעים של מפגשים קבועים עם הספרנים, נצרבים בזיכרון ומלווים את הקוראים לאורך שנים. לא פעם החיבה לספריה ולספרים מתרחשת בעקבות קשר מיוחד שנוצר עם הספרנים.

זה לא סוד שיש לי סימפטיה גדולה למקום העבודה הקודם שלי. השארתי שם ילדים קטנים וגדולים שהיו לי חברים.
אתמול קיבלתי אי-מייל מאחת הילדות:

רוני: "היי ,
רציתי לשאול אותך אם מחר (יום רביעי) את נמצאת בספריה ובאיזו שעה כי מחר אני נוסעת
לנהריה ויכול להיות שנוכל לבקר אותך בספריה.
נ.ב התחפשתי לספריה ניידת (ספרנית אבל זה נראה יותר כמו ספריה…)
חיוך ממני רוני! "

אני:" רוני שלום ופורים שמח!!!!
מחר אני בספריה
תבואי
תבואי עם התחפושת בבקשה??
אני רוצה צילום שלך
להתראות
ירדנה"

roni4.JPGרוני: "אני צריכה לדעת באיזו שעה את נמצאת היום כי אם אחרי הצהריים את יכולה רוב הסיכויים שאני יכולה לבוא.
נ.ב אנילא יכולה להגיע עם התחפושת כי היא מאוד לא נוחה.
ממני רוני."

השאלה הראשונה ששאלתי את רוני מיד כשנפגשנו היתה: "מאיפה בכלל את יודעת מה זה
 ספריה ניידת…" 

 roni2.jpg


ובאמת…ממבט בתחפושת המצולמת בחלקים, נראה שזה די מורכב להעמיס ספריה על עצמך…


       roni5.JPG        roni3.JPG

איך שילמתי פי שלושה מהאחרים עבור קורס…

(תרגיל לקראת סיום הקורס)

 Canon PowerShot A580 זו המצלמה שהייתי "חייבת" לכבוד לימודיי בקורס הקמת ארכיון ויזואלי באינטרנט שמתקיים אצלנו בספריה . ה"נזק" שלי היה סביר, אילנה ששיתפה את דניאל בצורך שלה במצלמה לשיעור שילמה כבר מחיר כפול… להמשיך לקרוא

"זה לא בסדר שאת מאפשרת רישום דרך האינטרנט…"

היום קיבלתי שיחת טלפון מלקוחה לא מרוצה, מדוע אני מאפשרת התקשרות בין הספריה לקוראים דרך האינטרנט?
הופתעתי, לרגע לא חשבתי שיש לי תשובה שתספק את הגברת.
להמשיך לקרוא