תראו מה עשינו בקיץ האחרון

החופש הגדול הסתיים ואיתו גם תוכנית הקיץ שלנו "חופש גדול בספריה- קוראים ומרוויחים!"  פרויקט ייחודי המשלב קריאה בשעות הפנאי ופעילויות חווייתיות בספריה.

היום חגגנו את מסיבת הסיום, תחושה נפלאה על השגת היעדים. היעדים שלנו ( לעודד את הילדים הצעירים לסגל הרגלי קריאה, להביא למיצוי יעיל של שעות הפנאי וליצור הרגלים של ביקורים בספריה העירונית) ושל הילדים (עמידה ביעדים שבלוח המשחק).

עם גיבוש הרעיון הוגדרו הצרכים למימוש התוכנית כשהמטרה הראשונית היא גיוס כ"א מתאים. בשלב שהבנתי כי יש כ"א מושלם לעניין הכל כבר היה פתוח.

פרסום במקומוניםהפרסום במקומונים עשה את שלו די מהר, דבר שאילץ אותנו להגביל את מספר המשתתפים (יש לקחת בחשבון את החללים לפעילות, שעות ההדרכה של מיקה ואורית ו…הפרסים)

ביום הראשון לפעילות כל משתתף הציב לעצמו את היעדים בלוח המשחק. כיאה לחופש, בכללי המשחק הזה יש הרבה חופש וכמעט ואין חובה, מלבד ההתחייבות של כל משתתף ליעד שקבע לעצמו.

השחקנים במשחק הזה לא חוייבו להשתתף בכל פעילות. כל אחד קרא בקצב שלו, כל אחד החליט מה יקרא וכמה יקרא, אף אחד לא החליט בשבילו.


כסף זהב ומה שביניהםגם בסעיף של הפרסים בתחנות שבלוח המשחק יש מצב בחירה: עם בונוס (זהב) בלי בונוס (כסף).

________________________________________________________________________

לוח המשחק התוכנית לעידוד הקריאה נקראת: "משחק". כולם השתמשו במילה הזו, במיוחד הילדים. לפני מספר ימים ראיינתי ילדה שאמרה: "מה שמושך אותי בפעילות זה העניין שמדובר במשחק וגם זה כיף שיש פרסים במשחק הזה".

באמצעות המשחק גרמנו לילדים בעיצומה של חופשת הקיץ לבצע משימות. קיבלנו משימות מושקעות ויצירתיות, משימות שבוצעו בהתלהבות בבית והובאו לספריה בגאווה, משימות שהן מעבר למה שביקשנו (עבודה בפלסטלינה, בבד, צביעה על שקף ועוד).

במהלך החופש שמעתי הרבה את צמד המילים "בשנה הבאה", אמרו את זה מי שפיספסו את ההרשמה ואמרו את זה בעיקר האחים הצעירים של המשתתפים. אמרו את זה גם מיקה ואורית הסטודנטיות ואמרתי גם אני. בתוכניות 2010 הכנסתי את תוכנית הקיץ. אין ספק, מדובר בתוכנית פיילוט שתהפוך למסורת!

 

מודעות פרסומת

המשאב האנושי- הגורם החשוב ביותר

כשהתחלתי לתכנן את תוכנית הקיץ, היה לי ברור שעם התנאים העומדים לרשותי לא אוכל להוציא את התוכנית לפועל. עם כל היצירתיות והרצון הטוב, כל עוד אין לי כ"א מתאים להפעלה לא יהיה כל סיכוי לממש את הרעיון.

הצטרכתי לפעול במהירות ולחשוב כיצד אוכל לגייס כ"א איכותי שיתאים לתוכנית, מבלי לתקצב ולחשב עלויות. תחילה פניתי לשני גורמים בעירייה, התשובות שקיבלתי לא היו מספקות ומיידיות כפי שרציתי. היה עליי לחשוב קדימה ובמהירות מה עושים.

ידעתי מה הכיוון ומה הצורך שלי לתוכנית. לשמחתי ולמזלי, פגשתי את אורית ומיקה שתי סטודנטיות לחינוך ממכללת גורדון שבחיפה. הן הגיעו לספריה כשהן מלוות את אחד הגנים במסגרת עבודת הסטאז' שלהן. אחרי החלפת מספר משפטים מהירים בינינו הבנתי מהן שיש מצב לפתרון, נמצא פתרון מעולה שלא יכול להיות טוב ממנו!

פניתי לשחף (שידבר עם הדיקנית…) ומשם הדרך היתה מהירה. אורית ומיקה תורמות את תרומתן לקהילה במסגרת פרויקט מחול"ה, מבחינתי זה אומר: ליווי והדרכה פעמיים-שלוש בשבוע במהלך החופש הגדול של הפרוייקט לעידוד הקריאה "קוראים ומרוויחים".

מידי יום, מאז תחילת התוכנית אני מלאת התפעלות מהרצינות ומהמקצועיות שלהן. הן מהוות חלק משמעותי בפעילות ובתכנים כמובן. אני מקבלת מהן באי-מייל במהלך השבוע הצעות, רעיונות ולו"ז לקראת המפגש הקרוב ומשובים לגבי הפעילות האחרונה. ההכשרה שהן מקבלות במכללה היא מאוד טובה ונראה שיש להן בסיס טוב לתכנון והגשה של חומרים לילדים, כל זה בא לידי ביטוי בפעילויות.

הן משוחחות עם הילדים על הקריאה ועל החופש בכלל, מעניקות להם תשומת לב ויחס חם והילדים מצידם מחזירים אהבה ושמחים לקראת הפגישה איתן.

כל הודעה מהן מקפיצה אותי בהתרגשות מהשולחן וגורמת לי לרצות לרוץ ולספר עליהן בהתלהבות לאחרים.

הן תהיינה מורות נהדרות, אין כל ספק! הלוואי ויהיו להן תלמידים נהדרים כמו הילדים המשתתפים בתוכנית. ילדים הבאים מתוך רצון, עם חיוך על הפנים, עובדים בנעימות תוך כדי שיתוף ועם אהבה גדולה למורה… 

בעוד כעשרה ימים תתקיים מסיבת הסיום לתוכנית הקיץ שלנו. תוכנית פיילוט ייחודית שעפ"י התגובות תהפוך כפי הנראה למסורת אצלנו. עתה, כל שנותר הוא ליצור שת"פ מתמשך עם מוסדות אקדמאיים המעודדים את הסטודנטים שלהם לקחת חלק בפעילות למען הקהילה.

המלצה שלי– הכי כדאי לגייס "פרחי הוראה"!

כפתור לתולדות, מקום לעבר

החודש הסתיימה סופית הפעלתה של הספריה העירונית במבנה הישן, תם עידן הספריה במרכז העיר.

מאז 2005 עבר רוב האוסף לספריה החדשה, הספריה הישנה המשיכה לפעול כספריה לשפות זרות . מבנה הספריה הצריך פינוי די מזמן, המבנה רעוע ומתפורר ואינו ראוי לשמש כספריה.

רגשות מעורבים מלווים אותי עם פינויה של הספריה. לפני שנים בסוף כיתה ב' נרשמתי לספריה. זכור לי עם מי הלכתי, מה היה שם ותמונות מאותם רגעים.

לפעמים עוברת בי מחשבה של: "…אם רק היו אומרים לי אז שאני אהיה זו שאפנה את המבנה הזה וגם מבנה נוסף…"

לחלק מצוות הספריה הפינוי הסופי הוא עצוב מאוד. הם בילו בה כילדים תקופה ארוכה משלי ועבדו בה עשרות שנים.

שירותי הספריה ניתנים החל מ- 2005 במבנה החדש של הספריה שבימים אלה עדיין פועלים במרץ להשלמתו. המבנה החדש מרווח, משוכלל ויפה כיאה לספריה בימינו.

באתר הספריה הכנסתי היום מידע על תולדות הספריה, יש הרבה מה לכתוב, הרבה מה לתעד ולזכור.
כשאני מסתכלת על אתר הספריה, ברור לי שזה בדיוק מה שהיה חסר עד היום. פרק ההיסטוריה זה החלק החסר בפזל כדי שיהיה שלם.

הרבה מאמצים וכוחות הושקעו בספריה כדי שהיא תהיה מה שהיא היום. אוסף הספרים, הרגלי הקריאה של הנהריינים ומקומה של הספריה בעיר, נבנו ונוצרו במשך תקופה ארוכה כשלהרבה אנשים מעברה של הספריה יש בזה חלק .

מעט מהמידע הוכנס היום, יהיו פרקים נוספים בעתיד. כל אותם פריטים נשכחים שמצאתי בביקורים הראשונים שלי בספריה הישנה, יועלו לאתר ויהוו חלק מפרק התולדות. 

חג בספריה

הערב, יום לפני חג השבועות-חג מתן תורה, חנכנו בהתרגשות גדולה את הספריה התורנית. משהו באוויר גרם לנו להרגיש שיום חג היום בספריה.

בנוכחות מכובדים יקרים נפתחה בשעה טובה הספריה. הספריה עשירה באוסף ספרים נאה ומצויידת בכלים כגון: פרויקט השו"ת ואוצר החכמה.

האוסף המיוחד הכלול בספריה זו מצריך חשיבה רבה. התחושה שלי היא שבניית ספריה תורנית זה החלק המורכב בספריה הציבורית. בניית האוסף, תכנים, מחברים, הקהל ועוד הרבה דברים שיש לקחת בחשבון.

ההשקעה גדולה, זה השתלם בסופו של דבר!

חג שמח!


מקום לימודים מועדף: ברשת

כשהקורס בוטל ידעתי שלא אוותר על ההזדמנות ללמוד את הנושא גם אם אצטרך להתאמץ. 

נרשמתי לקורס "מיתוג ספריות" במרכז ההדרכה לספריות. מהיום הראשון נעדרתי. היום הבנתי שאצטרך לוותר על עוד אחד. (בשל ענייני ספריה [חשובים עד מאוד] כמובן)
לא אוהבת את זה, לא אוהבת להפסיד שיעורים. מעולם לא הייתי מאלה שהעדיפו לשבת על הדשא או בקפיטריה ולפני הבחינה מצלמים מחברת.

 קיבלתי עידכון לגבי הקורס, חברה כתבה לי היום: "ההשתלמות החלה בצורה מושכת ומעניינת, אני מאוד שמחה שנרשמתי".

כולי קנאה, החמצתי שיעור ראשון, מצפה מאוד להתחיל את הקורס. בפרטי הקורס מדובר על בנייה ותוצרים. נושאי הקורס הם בדיוק הכלים שאני זקוקה להם כעת.

 בשאלון שהעביר מרכז ההדרכה לפני כשבוע, בשאלה 'מקום קיום ההשתלמות המועדף עליך', הוספתי בקשה בסעיף 'אחר'. ציינתי שם שאשמח לקחת חלק בקורסים מקוונים.

לו הקורס היה מקוון, לא הייתי מפסידה את השיעור. לקורס מקוון יש יתרונות רבים, חוסך זמן וכסף.

ואולי גם אפשר לשלב?  נניח, על כל שלושה שיעורים מקוונים יהיה מפגש פרונטלי?

לא לכולם מתאים סגנון לימודים כזה, לחלקנו זה מתאים מאוד. אני תוהה אם היו שאלונים נוספים שבהם היו מי שהוסיפו אופציה כזו ב'אחר'…

שיווק אגרסיבי

שוב קיבלתי היום שיחת טלפון מהוצאת ספרים המשווקת לספריות באמצעות הטלפון. דקות ארוכות החזיקה אותי הגברת מהצד השני של הקו וניסתה לשכנע אותי שארכוש אצלם ספר שלא נמכר בחנויות, עבורי מדובר בבזבוז זמן יקר.

כמה דקות אחרי, קיבלתי שיחה מחברה מנהלת ספריה אשר ביקשה לקבל המלצות על הצגה מסויימת. באותה נשימה היא מספרת שהשחקן מתיש אותה בשיחות טלפון כדי שתיקח אותו. היא החליטה לעשות סבב ספריות לשם קבלת המלצות.

בשיחה שהיתה לי עם מנהלת של אחת מסוכנויות הספרים, עצרתי אותה פעמיים ואמרתי לה שזה לא בסדר שהיא מתחקרת אותי לגבי הספקים האחרים.

שיחות טלפון חוזרות, הצפה של מיילים והגעה פיזית עד לספריה, גובלים לדעתי בהצקה ומטרד. סוג כזה של שיווק רק גורם לי לדחות את המשווק.

אני מנסה לחשוב על מקרים מהעבר, מה גרם לי להתחבר לספקים מסוימים מלבד זה שהמוצר שלהם התאים לנו (יתרונות המוצר, איכות הפעילות ועוד).

בראש ובראשונה האדם, מי שעמד מאחורי המוצר. לא היתה דחיפה של מוצר בכוח ולא היה ניסיון להתיש אותי בשיחות ארוכות. שחקנים/שחקניות שהאמינו באיכויות שלהם, ידעו לשווק עצמם בדרכם המיוחדת ולא היו זקוקים לשיווק אגרסיבי.
מי שעבדתי מולו השקיע זמן והיה רציני במתן הצעות מחיר, הסכים להיענות שוב ולתת הצעה גם אם לא זכה בפעם קודמת. בעיקר, גילה סבלנות ולא זילזל או השמיץ אם רכישה התעכבה (זה השתלם בסופו של דבר).

החזרתי בעבר ספרים למי ששלח מבלי לשאול.
אמרתי לסוכן לא לספק לי מה שלא ביקשתי.
אמנים טובים יקבלו פידבקים מהקהל וממני ויוזמנו שוב. הפחות טובים לא.

אז יגידו לי שצריך להיות אסרטיביים ויש לדעת איך לסרב למשווקים.
עם ספרים ומוצרים אחרים זה לא קשה. עם שחקנים זה קצת יותר מורכב.
לא כ"כ נעים להגיד לשחקן שהקהל לא התלהב במיוחד מהמופע שלו או שלא מתאים לנו לעבוד איתו בעתיד.

מבינה שכל אחד דואג לפרנסתו, להצלחה בתחום שלו, לשיווק המוצר שלו לכמה שיותר לקוחות.
גם אני.

יובל

50 שנה (לפחות) עברו מאז התמקמה הספריה במשכנה הקודם עד היום, הימים בהם משלימים את המבנה הנוכחי.

במהלך החודשים הקרובים הספריה שלנו תלך ותגדל. נפתח אגפים ושירותים חדשים ונרחיב פעילויות לרווחת הקהל.
 
בדף הראשון בספר האורחים מלפני למעלה מחמישים שנה, יש פירוט לגבי תחנותיה של הספריה לאורך השנים. שנת 1959, השנה בה מסתיים הספר היתה גם התחנה האחרונה שלפני הנוכחית.

libdate.jpgהתחנה הראשונה היתה במגדל המים. שתי התחנות הבאות היו בבית ובצריף בסביבת הגעתון.


 

 

ב- 31/12/76 עם ציון 30 שנה להיווסדה של הספריה נאמרו הדברים הבאים:

 הספריה בצריף   

"…הספריה עצמה, תחילתה היתה בצריף די קטן וקצת מתמוטט, שכלל חדר חיצוני שבו נמצא ארון ישן שבו שמרו ניירות…שולחן העבודה היה ארגז גדול ובלתי מהוקצע וארגז קטן יותר ששימש מקום ישיבה". (גב' שטיל, ספרנית)

"אנשי נהריה עם כל שהיו טרודים בחיי יום-יום, עם כל דאגתם לביסוסם החמרי, ידעו להעריך גם את הצד התרבותי שבחיי החברה וידעו שהדאגה החמרית והרוחנית חייבים להיות משולבים זה בזה. בין שאר הפעולות התרבותיות שהטילו על עצמם, תפס מקום מכובד הרעיון של הקמתה של ספריה ציבורית, ובעניין זה הקדימו הרבה יישובים דומים בארץ".

"…יש לקוות שיבוא היום והספרנים יזכו במבנה מיוחד, נאה בצורתו ומרווח בשטחו ויוכלו למלאו בתוכן רב-גוני, יוכלו להוסיף שירותים נוספים, שבסופו של דבר היו מביאים ברכה רבה לכלל ציבור האוכלוסייה".
(מ.צ. ברקאי- חבר המועצה הציבורית לספריות הציבוריות ויו"ר הוועדה לתכנון ופיתוח)

"חשיבותה של הספריה שלנו בעיני היא לא רק בכך שהיא משמשת מקום אליו באים לשאול ספרי קריאה וספרי לימוד או לשאוב תרבות, אלא בראש ובראשונה היא מהווה גשר לצמצום הפער החברתי בין שכבות אוכלוסיה שונות. הספרניות עוזרות ומייעצות גם בדברים שאינם קשורים לספריה. המומנט האנושי חשוב לא פחות מספרים".

"…למרות הצוות המצומצם והתקציב הבלתי מספיק וחוסר מקום, אנו מקיימות פעולות השלמה רבות לילדים ולנוער. יש לנו חוג דרמטי וחוג לספרות ילדים, הרצאות בנושאים שונים, שיקופיות, חידונים, סרטים, פגישות עם סופרים ו'שעת סיפור' שבועיות…בספריה מבקרות כתות עם מוריהן, ומקבלות הסבר והדרכה איך להשתמש בספרי יעץ שונים".
(גב' ר. סגל, מנהלת הספריה)  


                                                                          הספריה העירונית רחוב הרצל 61                      הספריה ברחוב הרצל 61

 

 

 

אלה מקצת הדברים שנאמרו על ספריית נהריה ואשר מעידים על פעילותה עוד לפני עשרות שנים.
ועכשיו, האתגר הוא לחזור לאותו מעמד ולהתאים את התכנים לעידן הנוכחי.

 

***

כך זה נראה, רגע לפני השלמת המבנה: